ריכוז מולרי של תמיסה הוא מספר המולים המומסים בליטר אחד של התמיסה. למשל, הריכוז המולרי של 33 גרם נתרן כלורי בליטר תמיסת מי-מלח, כפי שחושב, הוא 0.565 מול לליטר, או 0.565 M , כאשר M מסמן מול לליטר. כאשר פרודה של מלח מתמוססת במים היא מתפרקת לשני יונים. לכן, הריכוז היוני של המלח הוא כפול, 1.128 M. ריכוז המלח במי ים שווה בערך לריכוז הזה. ריכוז המלח משתנה מים לים.


* הערה: אין שום דבר מיוחד בערכו של מספר אבוגדרו, וכל מספר אחר טוב באותה מידה. אבל הבחירה הזאת נוחה מפני שאז הערך המספרי של המשקל האטומי של איזוטופ כימי שווה (בקרוב) למספר הנוקליאונים (פרוטונים ונויטרונים) בגרעין שלו. כך, ערך המשקל האטומי של מימן, עם פרוטון אחד, הוא (בקרוב) גרם אחד, וערך המשקל האטומי של פחמן, עם ששה פרוטונים וששה נויטרונים, הוא 12 גרם. המשקל האטומי של יסוד כימי הוא בדרך כלל מספר לא שלם, כי הערך שלו הוא ממוצע על ההתפלגות הטבעית של האיזוטופים של היסוד.

הערה אישית:
לפני זמן רב, כשהייתי נער, הייתי זקוק למסמרים. לא היו מרכזי קניות, והלכתי לקנות אותם בחנות קטנה בשכונה. איש מבוגר עם פנים עגמומיות עמד מאחורי שולחן שעליו מאזניים. נכנסתי ובקשתי מאה מסמרים. האיש לקח קופסת קרטון גדולה, מלאה במסמרים, מהמדף מאחוריו, ספר והניח עשרה מסמרים על כף אחת של המאזניים, ואיזן אותה עם משקולת על הכף האחרת. נניח כי המשקולת היתה בת עשרים גרם. כעת האיש החליף את המשקולת במשקולת אחרת של מאתיים גרם והוסיף עוד מסמרים עד שכפות המאזניים התאזנו שוב. וכך קיבלתי את מאה המסמרים שלי. רק זמן רב אחר-כך הבנתי שזה היה השיעור הראשון שלי בכימיה אטומית, כי כל העניין הזה של מספר אבוגדרו הוא בדיוק אותו דבר.
למה כך? בדוגמה הזאת "מספר אבוגדרו" = 10. כיוון שהאיש לא ידע את "המשקל המולקולרי" של מסמרים, הוא מדד אותו על-ידי כך ששם "מול" אחד של מסמרים על המאזניים ושקל אותם. כך ש"משקל מולקולרי (מסמרים)" = 20 גרם. מאה המסמרים שבקשתי הם n = 100 / 10 = 10 "מולים" של מסמרים, ומשקלם הוא n פעמים "משקל מולקולרי (מסמרים)" = 200 גרם. לכן האיש שקל מאתיים גרם מסמרים.

עברית: ינואר 2006 .