"הָלַכְתִּי שְׁחוֹחַ", יצחק קצנלסון, כ"ד כסלו תש"ד, 21.12.43       יצחק קצנלסון, כתבים אחרונים ת"ש-תש"ד, ע"מ 240, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1956 בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון יהודים רוקדים: כתב יד, בדפוס.

הָלַכְתִּי שְׁחוֹחַ... הָלַכְתִּי שְׁחוֹחַ, שַׁח בַּמְּסִלָּה, הָרוּחַ הָמָה, עָב הֶאֱפִילָה, חָפַצְתִּי לִבְכּוֹת וְלא יָכלְתִּי – וַאֲנִי שָׁכלְתִּי. לִי הָיְתָה רַעְיָה וּבָנִים צֶמֶד, יוֹנָתִי אֵלֶם, גּוֹזָלַי חֶמֶד, אָח וָרֵעַ וּבְנֵי לְוָיָה – עַם לִי הָיָה. לִי הָיְתָה רַעְיָה... אַיֵּךְ, חַנָּה? לְבָנַי אֶשְׁאַל וְאֵין מַעֲנֶה. גַּם אָח, גַּם רֵעַ, גַּם עַם אֻמְלָלוּ – בְּאֶפֶס כָּלוּ. בְּאֶפֶס כָּלוּ, בְּאֶפֶס צֻמְּתוּ, יַחַד כֻּלָּם בְּאֶפֶס הוּמְתוּ, לא יָדַע אִישׁ, לא רָאֲתָה עָיִן – וְקֶבֶר אָיִן. הַרוּחַ, מַה לְּךָ כִּי תֶהֱמֶה? לָמָּה, עָבִים, תִּטְּפוּ דֶמַע? הַאִם לָכֶם, לָכֶם הַכְּלִמָּה – וַאֲנִי, אֲנִי מָה? אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי פּה לְבַדִּי. לָמָּה חַיִּים לִי? לוּ מַתִּי, אַךְ אֵיכָה אָמוּת פּה בָּאָחוּ – וְהֵם נִרְצָחוּ.