ערב השנה החדשה בצפון הרחוק. בחוץ שלג, קרח, קור מקפיא, רוח מייללת. בתוך הבית אש באח מפיצה חום נעים, אנשים נפגשים עם חברים, מבלים, שותים, לפעמים שרים, לפעמים רוקדים. וכולם שמחים לקראת השנה החדשה. חבורה של נשים מחליטה להתל קצת בנווד הקטן. אחת מהן עושה לו עיניים ומסמנת לו, בוא, בוא תרקוד איתי. צ'רלי צ'פלין לא מאמין. מסובב את הראש אחורה וימינה, אין אף אחד. אחורה ושמאלה, אין אף אחד. מסתכל לפנים והאישה שוב מסמנת: "כן, כן, זה אתה. בוא נרקוד". וצ'רלי מצטרף .
       מה היה הלאה? תראו בסרט:

       https://youtu.be/T77NSPQRuSs

       למה כל זה? בריקודי עם הסתיימו ריקודי המעגל ועוברים לריקודי זוגות. נשארים רק המומחים מביני העניין, אלה אשר יודעים לסובב את בת הזוג, לכרוך אותה ולשחררה, להסתובב בכוון הנכון, וגם לנוע לפנים ולאחור בתיאום מלא בין בני הזוג, בלי להסס ובלי להתבלבל.
       אני יושב על ספסל בצד ומתבונן. פתאום אחת הרוקדות עושה לי סימנים, בוא, בוא תרקוד. אני, כמו צ'רלי צ'פלין, לא מאמין. מסתכל אחורה וימינה, אין אף אחד. אחורה ושמאלה, אין אף אחד. מסתכל שוב קדימה והרוקדת מסמנת שוב, בוא, בוא תצטרף, ואני קם ומתקדם אליה. פתאום מישהי מגיחה במהירות מאחור כמו רוח סערה. כשהיא עוברת על ידי מימין, אומרת, אני בת הזוג שלה, ומתחילה לרקוד עם הרוקדת.
       מה היה הלאה? המשכתי לשבת על הספסל ולהתבונן.
      

עוד סיפורים:
https://www.tale.co.il/author/urila/
                                         ____