פרק חמישי

          המחבר מקבל רשות לראות את האקדמיה הגדולה של לַגַדוֹ.
          האקדמיה מתוארת בפרוט. האומנויות שבהן הפרופסורים
          מעסיקים את עצמם.

אקדמיה זאת איננה בנין שלם יחיד, אלא רצף של כמה בתים בשני צדדים של
רחוב, אשר היו שוממים, נרכשו והוסבו לשימוש זה.
    התקבלתי באדיבות רבה על ידי המפקח, והלכתי הרבה ימים לאקדמיה. כל
חדר יש בו חוקר אחד או רבים יותר, ואני מאמין שלא הייתי יכול להיות
בפחות מחמש מאות חדרים.
    האיש הראשון שראיתי היה בעל מראה דל, ידיו ופניו מפויחות, שערו וזקנו
ארוכים, בלויים וחרוכים במספר מקומות. בגדיו, כותנתו ועורו היו כולם
באותו גוון. הוא היה עסוק שמונה שנים בפרויקט להפיק קרני שמש
ממלפפונים, אשר היו אמורים להיות שמורים בצנצנות אטומות הרמטית, כדי
שיוצאו לחמם את האוויר בעונות קיץ סגריריות. הוא אמר לי שאין לו ספק כי
תוך עוד שמונה שנים יוכל לספק לגני המושל אור שמש במחיר סביר; אבל
התלונן שהונו דל, והפציר בי לתת לו משהו כעידוד ליצירתיות, במיוחד שזאת
הייתה עונה מאוד יקרה למלפפונים. נתתי לו מתנה פעוטה, שכן השר נתן
לי סכום כסף למטרה זאת, כי הכיר את מנהגם לבקש נדבה מכל הבאים
לראות אותם.

יונתן סוויפט, "מסעות גוליבר", 1726,
חלק שלישי: מסע אל לַפּוטָה, בַּלניבַּרבּי, לוּגנַג, גלוּבּדוּבּדרִיבּ ויַפַּן.