תּוֹלְדוֹת חַיָּיו*

      נולד בּשנת 1890 בּפלך פּודוליה שבּרוסיה, בּעיירה הקטנה
שוכנת שדות פּורים-סטאניסלאבטשיק. ימי ילדותו עברו עליו
בּשני עולמות – עולם ה"חדר" בּו למד, ועולם הטבע שמסביב
לעיירה. עבודת האכּרים הגויים, הובלת התּבואָה בּעגלות עמוסות
בּזמן ימי הקציר מלאו את לבּו תשוקה ורצון לעבודה ולטבע.
ואָמנם גדולה היתה אהבתו לאכּרים, ובשנות ההפכה ברוסיה,
1903-4 , לובש היה בגדי אכּרים, משוטט בּכפרים ומפיץ בּיניהם
ספרות אסורה, והוא אָז כּבן שלש-עשרה...
      הוא שאַף למרחבים, לא יכול היה נשוא את העיירה הקטנה
ועבר לעיר נמירוב, ללמוד ולהשכּיל. הוא הכין את עצמו לגימ-
נאסיה. אַך כּיון שלא מצא את מחיתו בנמירוב, עבר לזמן קצר
לאודיסה. שם סבל הרבּה, היה מתפּרנס מהוראת "שעות". שם
הכּיר את בּיאליק, והראָהו את שיריו הראשונים. בּעזרת בּיאליק
הכּיר גם את מנדלי מוכר-ספרים, ושיריו מצאו חן בּעיני "הסבא".
מאודיסה עבר לווילנה הגדולה, שהיתה מרכּז של תּרבּות, ספרות
והשכּלה. שם החל את פּעולתו הספרותית, עבד בּמערכת "העולם"
ושם נתפּרסמו שיריו הראשונים. שירו הראשון שהתפּרסם הוא
"מלכּת האָביב".
      עם הרוח שנשבה לציון בּאותם הימים, נולדה בו תשוקה
לעלות לאָרץ. בּשנת 1911 הגשים את חלומו, עלה לארץ ונכנס
לבית-המדרש למורים של "עזרה" בּירושלים.
      כּאן המשיך את פּעולתו הספרותית, השתּתּף בּעבודת המערכת
של "האַחדות" ופרסם שירים. לאַחר לימודי הסמינאר עבר לתל-
אָביב לתקופה קצרה לרגל עבודות ספרותיות. שם נקשר לאהבה
וידידות עם י. ח. בּרנר. עמו נטוו הקשרים זמן רב. בּרנר היה

      *נכתּבו בידי בנו דוד
                                         6

                              תולדות חייו                                  7

מתמיד לבקר את שיריו, ויתּכן כּי קשרים אלו השפּיעו את
השפּעתם.
      "ועד החינוך" שלח אותו להורות בּבית הספר בּיסוד-המעלה.
ובמושבה השוקטה שוכנת מי-מרום, מצא את עולמו שלו. הוד
הגליל, פּראות הריו, דממת המקום רווי סודות קדומים נגעו
במיתרי נפשו. וכאן נבעו מעיני ביטויו. רוב שיריו נכתּבו
במושבה השאננה. הוא שר על הגליל, הריו ושדותיו. ליסוד-
המעלה הקדיש פּואמה גדולה רבּת תּיאורים שהצניעה בכתביו –
"גליליה".
      בּהיותו במושבה נקשר לטבע. בּימי חופשו מסייר היה
ומשוטט בּרחבי הגליל, מקשיב לרטט הדממה, עוקב אַחר כּל צמח
משגשג, עשב בּר, פּרחי שדה, עצי אוקליפּטוס; גן-ירקות גדול
עבד בּיסוד-המעלה, ותלמידיו "חבריו" עזרו לידו. לגן זה הקדיש
את שירו "גן ירקות". שעשה רושם רב על בּרנר.
      בּמושבה זו נפגש עם בּת הסופר בּן-עמי, שהיתה רופאת
המושבה, ונישאָה לו. כּעבור שנים מספּר עברו ירושלימה.
      ענין ההוראָה לא היה לו לענין של מקצוע בּלבד. הוא הבין
לרחשי הילד ודאַג לפיתּוח עולמו. הוא חש בּחסרונה של ספרות-
ילדים, ובעצמו החל בּעבודה זו. לראשונה הוציא שבועון לילדים,
" אלומות". סמוך ל"אלומות" יצאו שני כרכים של שיחות ותיאורים
מדעיים – "בּטבע". אַחר התאַזר והוציא שבועון חדש וגדול –
"עולם הילדים". בּו בזמן תּרגם את ספּורו המפורסם של לופטינג,
"ד"ר דוליטל". בּיקש להמשיך, אַך מחלת-לב קשה הפסיקה
את עבודתו.
      כּשהחלים – אוּלץ לנסוע לחוץ-לאָרץ. הוא נסע לאמריקה
והמשיך בּהתמדה בּלימודי הטבע, בּיאולוגיה וגו'. חי בּשיקאגו.
אולם גם שם לא נח יצרו הספרותי. שם הוציא ירחון עברי בּשם
"דורנו". בּירחון היה ביטוי של געגועים לספרות עברית מקורית,
בּיטוי של רצון עז לפינה שיש בּה משום ארץ-ישראל, כּי געגועיו
לארץ הדריכוהו מנוחה. בּאחד משיריו הוא כותב:
            " צורבת יפעת אַרצי הבּודדה, למה עזבתּיך ?"
      ולא שב. על אַדמת נכר נפסקו חייו.



אברהם סולודאר
מעשה ידי חנוך אבן-זוהר (אנריקו גליצנשטיין)

                שִירִים

                                      מֵאֵת
                      אַבְרָהָם סוֹלוֹדַאר

                 בְּצֵרוּף תּוֹלְדותָיו וְדִבְרֵי-הָעֲרָכָה עָלָיו




                                    בַּעֲרִיכַת
                        מְנַחֵם רִיבּוֹלוֹב






                הוצאַת ההסתדרות העברית בּשיקאגו
                           שיקאגו – ניו-יורק
                             תּרצ"ט -- 1939

Abraham Solodar
Abraham Solodar: Printing method and apparatus therefor, patent 2170668
מַסָּע עַל פְּנֵי הַדָּם שֶׁבְּגוּפֵנוּ
דוליטל הרופא ומאורעותיו

העיוורים והפיל
האיש הראשון שראיתי
נוסע המחלקה הראשונה
יהודים רוקדים
שלוש פעמים
חלוצים סוללים כביש
יום עיון
מהם אוסמוזה אוסמוזה הפוכה ולחץ-אוסמוטי
אנרגית התפלה של מי-ים
מספר אבוגדרו משקל אטומי ומשקל מולקולרי